הצמצום והכרסום בסמכויות בתי הדין
המחקר טוען כי בג"ץ כרסם לאורך שנים בסמכויות בתי הדין הרבניים באמצעות פרשנות משפטית מצמצמת וכפיית פסיקה חילונית. לאור זאת, המחקר מציע תיקוני חקיקה להשבת סמכויותיהם וחיזוק מעמדם העצמאי.
במשך שנים פעל בג"ץ ללא סמכות ובניגוד לחוק לצמצם ולכרסם את סמכויות בתי הדין הרבניים, למרות שמדובר במערכת שיפוט עצמאית שאינה כפופה לו. צמצום הסמכויות לא נעשה במקרה אלא מתוך כוונה ומגמה ברורה לצמצם בדווקא את סמכויות בתי הדין הרבניים, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בקביעתו של שופט בית המשפט העליון צבי ברנזון:
"אין לשכוח כי מדובר בהענקת סמכויות לבית דין שמחוץ למערכת בתי המשפט האזרחיים הרגילים וכידוע סמכות כזאת יש לפרשה בצמצום ככל האפשר ואם יש מקום לשני פירושים עדיף את הפירוש המצמצם ולא המרחיב את הסמכות… אם פירוש זה מביא לצמצום הסמכות של בית-הדין הרבני, אני חייב לבחור בו".
עיקר הכרסום בסמכותם ובכוחם של בתי הדין הרבניים, נעשה על ידי בית המשפט העליון בשני אופנים: א. פרשנות החוק באופן השומט את סמכות בית הדין הרבני לדון בנושא ספציפי. ב. קביעה כי חובה על בתי הדין לפסוק שלא על פי הדין הדתי.
המחקר סוקר נקודות רבות בתהליך זה ומציע תיקוני חקיקה להתמודדות עם חלקן
