דלג לתוכן הראשי

ניירות מדיניות

משפט ובתי דין

הרכב האסיפה הבוחרת סעיף 8 (תש"מ-1980), תזכיר חוק הרבנות הראשית לישראל, התשפ"ד–2024.

מסמך זה עוסק בתוספת לסעיף 8 לחוק הרבנות הראשית לישראל תשמ-1980 וטוען, כי לאור תקנות עבר והרקע ההיסטורי להקמת הרבנות הראשית, יש להחזיר לחוק את הדרישה כי על נציגי הציבור בגוף הבוחר להיות בעלי עמדה חיובית למסורת ישראל ולהצהיר על כך בכתב, כפי הנוהג בעבר. העקרונות היסודיים שעמדו בבסיס קביעת הרכב האסיפה הבוחרת הינם שניים: א. עקרון הרוב הרבני באסיפה הבוחרת . ב. השתתפות נציגי הציבור, הרואים ברבנות הראשית סמכות וחפצים בהצלחתה, באסיפה הבוחרת. בנייר זה נתייחס לעקרון השתתפות נציגי הציבור, הרואים ברבנות הראשית סמכות וחפצים בהצלחתה, באסיפה הבוחרת. מייסוד הרבנות הראשית וקביעת הרכב האסיפה הבוחרת נקבע, כי נציגי הציבור חייבים להיות בעלי עמדה חיובית למסורת ישראל ואף יתנו הצהרה בכתב לוועדת הבחירות, שבה יאשרו את עמדתם החיובית האמורה. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר ברשומות, קובץ התקנות 1465, י״ז בתמוז תשכ״ג,9 ביולי 1963. נקבע מפורשות, כי נציגי הציבור החברים באסיפה הבוחרת חייבים להיות בעלי עמדה חיובית למסורת ישראל. הוראה זאת נובעת מהעיקרון הקובע כי דווקא מי שמכיר באוטוריטה של הרבנות וחפץ בהצלחתה הוא הראוי להשתתף במינוי הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות. נכתב ע"י הרב יעקב יקיר

חינוך

דיון בהצעת חוק להקמת מועצה לחינוך הממלכתי .

במרץ 2024 הוגשה הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מועצה לחינוך ממלכתי-כללי), אשר ביקשה להקים מועצה סטטוטורית לזרם הממלכתי. ההצעה נידונה בקריאה טרומית בדצמבר 2024 והוסרה מסדר היום. נייר עמדה זה מנתח את הרקע ההיסטורי והדמוגרפי להצעה, ומבחן את הצדקתה מתוך ראייה לאומית וחינוכית רחבה. ניסיון החלוקה והגדרת החינוך הממלכתי מחדש כזרם סקטוריאלי פוגע בתפקידו ההיסטורי כזרם הכללי של מדינת ישראל. לפיכך, קובע המחקר כי דחיית הצעת החוק בקריאה טרומית הייתה צעד ראוי ונכון. ממצאים ונקודות עיקריות בניתוח המחקר: • מהות החינוך הממלכתי כזרם כללי: החינוך הממלכתי אינו זקוק להגדרות מפרידות או תיוגים מגזריים. כפי שהוגדר בראשית המדינה, תפקידו לשמש כזרם הכללי, המלכד והרחב של כלל החברה. • הכללת חסר וייצוג פוליטי: הצעת החוק משייכת את הציבור הערבי והדרוזי לזרם הכללי כדי להציגו כחינוך הרוב, וזאת בניגוד לרצונם של נציגי המיעוטים להכרה בזרם עצמאי. • דחיקת הציבור המסורתי: ההצעה אינה מעניקה ייצוג הולם או ביטוי ערכי מהותי לציבור המסורתי (כ-שליש מהתלמידים בחינוך הממלכתי). • פגיעה במשילות ובסמכויות: הצעת החוק מעניקה למועצה סמכויות נרחבות בהרבה ממועצת החמ"ד (כולל מתכונת בגרויות ומינוי בכירים), ובכך מגבילה את סמכויות שר החינוך ומעבירה כוח לגוף שאינו נבחר ואינו נושא באחריות.

חוק הרבנות הראשית לישראל, תיקון שינוי הרכב האספה הבוחרת סע' 7(8)
משפט ובתי דין

חוק הרבנות הראשית לישראל, תיקון שינוי הרכב האספה הבוחרת סע' 7(8)

מסמך זה עוסק בסקירה כללית של עקרונות מינוי הרבנים בישראל מהזווית של מקורות התורה וההיסטוריה היהודית. המסמך מתייחס לשינויים בהרכב האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים במדינת ישראל ולמעמדה של הרבנות הראשית בתהליך זה. המסמך טוען כי הסמכת והגדרת רבנים בהיבט הממלכתי, נתונה בסמכות בלעדית של הרבנות הראשית לישראל. התערבות של גורם זר בכך מהווה חדירה לליבת הסמכות והעשייה הרבנית, ומהווה הפרה בוטה של האוטונומיה של תורת ישראל. עוד מבהיר המסמך כי עקרון יסוד בבחירת רבנים הוא כי: רבנים ממנים רבנים, וכי רוב רבני, באסיפה הבוחרת הוא הכרחי מהותית. המסמך יורד לפרשנות ספציפית של סעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית, וטוען כי פרשנותם של שופטי בג"ץ, ברק ארז ועמית, סותרת את מקורות התורה וההיסטוריה היהודית, את לשון החוק, ואת כוונת המחוקק. בנוסף תוצאות הפסיקה של פסה"ד בבג"ץ 4266/24 מיום ד' אב תשפ"ד (08 אוגוסט 2024), הקובע למעשה התכנות של גוף בוחר ללא רוב רבני, מנוגד לרקע ההיסטורי והחקיקתי של החוק. אי לכך קורא המסמך להבהיר את הכתוב בסע' 7(8) ולקבוע כי רבנים הם אלו שהוסמכו לרבנות ע"י הרבנות הראשית לישראל.

משפט ובתי דין

הצעות חוק שיפוט בתי דין דתיים

נייר העמדה קורא לעגן בחקיקה את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים כבוררים. צעד זה נועד להשיב נוהג רב-שנים שנפגע בפסיקת בג"ץ "סימה אמיר", לתת מענה לצורכי הציבור שומר המצוות ולצמצם את העומס בבתי המשפט.

משפט ובתי דין

סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים

נייר העמדה סוקר את כרסום סמכויות בתי הדין הרבניים במזונות ילדים בניגוד ללשון החוק, ומציע תיקון חקיקה שישיב לבית הדין את הסמכות הייחודית לדון בכלל צרכי הילדים.

משפט ובתי דין

הצמצום והכרסום בסמכויות בתי הדין

המחקר טוען כי בג"ץ כרסם לאורך שנים בסמכויות בתי הדין הרבניים באמצעות פרשנות משפטית מצמצמת וכפיית פסיקה חילונית. לאור זאת, המחקר מציע תיקוני חקיקה להשבת סמכויותיהם וחיזוק מעמדם העצמאי.