בנין הרבנות

מסמך זה סוקר את המאמצים להעמדת משכן ראוי לרבנות הראשית לישראל, מראשית דרכה בתקופת המנדט הבריטי, דרך הקמת „היכל שלמה” ועזיבתו, ועד לתוכניות להקמת בית קבע בקריית הלאום בירושלים. מראשית הקמתה של הרבנות הראשית הוכר הצורך במבנה שייתן מענה לצרכיה המעשיים ויבטא את מעמדה הלאומי והרוחני. הרב יצחק הרצוג, שהוביל את המהלך להקמת „היכל שלמה”, ראה בו משכן לרבנות ולבתי הדין ומרכז רוחני ליהודי הארץ והתפוצות. ליוזמה נרתמו המוסדות הלאומיים, ראשי המדינה ואישי ציבור, מתוך הכרה בחשיבותה לכלל העם היהודי. אולם הבעלות על „היכל שלמה” נותרה בידי עמותה נפרדת, והמחלוקות על השימוש במבנה, לצד התרחבות פעילותה של הרבנות, היו בין הגורמים לעזיבתה. מאז פעלה הרבנות בבנייני משרדים אשר, על פי ממצאי המחקר, אינם מספקים מענה הולם לצורכי עבודתה ולתפקידה הייצוגי. המחקר בוחן את הקצאת המגרש לבניין הרבנות בקריית הלאום, את מגבלות התכנון והשימוש בקרקע ואת השאלות שנותרו פתוחות במועד כתיבתו בשנת 2023 באשר לתכנון המבנה, למימונו ולקידום הקמתו. ביסוד המחקר עומדת התפיסה כי בית הרבנות הראשית נועד לבטא את מקומה של התורה בחיי האומה ואת זהותה היהודית של המדינה. מתוך כך עולה הצורך לקדם משכן קבע שיעמוד לרשות הרבנות, יתאים למכלול תפקידיה ויכבד את מעמדה. המסמך מצביע על הצורך בבירור מצב התוכנית, בהתאמתה לצורכי הרבנות ובהסרת החסמים למימושה.