סמכות שיפוט בתי הדין בכריכת מזונות ילדים.

מחקר זה עוסק בעניין סמכות השיפוט במזונות הילדים. הטענה המרכזית היא, שבאופן ברור, המחוקק קבע סמכות שיפוט ייחודית בעניין זה לבתי הדין הרבניים. לדעת הכותבים, בית המשפט בפסיקותיו השוללות את הסמכות מבתי הדין, מתעלם מלשון החוק ותכליתו על מנת לקדם אג'נדה משלו. הוא מבקש לקצץ את כנפיו של בית הדין הרבני, ומייצר אפליה מובנית, תוך שהוא מוחק את חזקת התקינות של בית הדין ואת האפוטרופסות הטבעית של ההורים הדואגים לטובת ילדיהם. מסמך זה קורא למחוקק, להדגיש את אשר כבר נאמר ולקבוע כי לבית הדין הרבני ישנה סמכות שיפוט ייחודית במזונות הילדים. המסמך הנוכחי ידון בשאלות הבאות: א. האם נושא מזונות הילדים הינו עניין הנתון לסמכותם של בתי הדין הרבניים על פי החוק? ב. מה הייתה עמדת בית המשפט בשאלה זו? ג. כיצד פסק בעניין זה בית הדין המיוחד הממונה לקבוע את גבולות הסמכות בין בתי הדין לבין בית המשפט? ד. מיהו בעל הדין בתביעת מזונות הילדים עפ"י המשפט העברי? ה. האם אכן יש תועלת בתביעת מזונות נוספת, ומהם החסרונות הרבים הנובעים מאפשרות לתביעה שכזו? ו. מדוע מחק בית המשפט את חזקת התקינות של בתי הדין ואת האפוטרופסות הטבעית של ההורים?